מה עושים בתקופה שבה יש הרבה אזעקות
איך מתייחסים לילדים בזמן אזעקות? איך משתפים אותם שיש סכנה אך יחד עם זאת שכדאי לשמור על קור רוח? בתקופה שבה יש הרבה אזעקות כדאי מאוד לדבר על המציאות עם הילדים. במיוחד אם הם בהיסטריה ובלחץ מאוד גדול. מאחורי כל התפרצות של ילד, יש צורך שלא נענה. האם הילדים נכנסים להיסטריה בזמן אזעקות? האם בזמן שאתם במרחב המוגן הם בסטרס?
להורים יש חלק מאוד משמעותי בהרגעת הילדים. במיוחד במציאות של היום, חשוב לשמור על שיגרה כמה שאפשר ולדבר על הפחדים. מה עושים בזמן אזעקה? כאשר מאבדים שליטה ומרגישים תסכול מאוד גדול לנוכח הפחדים ממה שתיכף יקרה, חשוב לעצור ולנשום. בנוסף, מומלץ כן להתייחס ל"יום שאחרי".
בעולם המצומצם שלנו בתוך הבית או בתוך המסגרת שבה אנחנו נמצאים, אנחנו יכולים להתנהל בצורה שמטיבה עם הסובבים אותנו. ההתנהלות הזו תספק לנו רמה מסויימת של שליטה בחיים שלנו ובכך תצמצם את הפחדים והחרדות שלנו ממה שיקרה אחר כך.
כוונה טובה של ההורים
בתור הורים, כדאי לנו תמיד לזכור את הכוונה שלנו. ללא קשר להתנהגות של הילדים או למה ששומעים בחדשות, הכוונה שלנו כלפי הילדים שלנו היא זהה וקבועה- כוונה טובה. אסור לנו לשכוח שיש לנו כוונה טובה כהורים גם כאשר אנחנו מתוסכלים מהמצב, מתוסכלים מחוסר השליטה שלנו וכו'. כאשר אנחנו לא מצליחים להכיל את התחושות השליליות שאנחנו מרגישים, ההתנהגות שלנו משתנה ואז יש לנו תגובות לא תמיד מותאמות לסיטואציה. אנחנו יותר מגזימים בתגובות שלנו לגבי מקרים שטותיים, או שיש לנו התפרצויות כעס על הילדים וחוסר סבלנות כלפיהם.
התמודדות עם פחדים בזמן אזעקה היא לא עניין של מה בכך. כאשר אדם מרגיש חוסר שליטה בחיים שלו, בד"כ זה יתבטא בהתנהגות לא שלווה. זה עלול להתבטא בחרדות, בפחדים, בהתקפי זעם, בבכי בלתי נשלט או בהתכנסות פנימה ועוד. אך המצב הזה הינו זמני. חובה עלינו לעשות הפרדה בין התחושות שלנו כתוצאה מהמצב הזמני לבין התחושות שלנו באופן כללי ללא קשר למצב הביטחוני. כל עוד אנחנו זוכרים ומודעים לכך שישנו גם את "היום שאחרי", אז יותר קל לנו להתנהל במציאות הלא פשוטה הזו.
תקשורת מקרבת
ברגע שאנחנו משתפים את הילדים שלנו לגבי התכניות שלנו לעתיד, זה מחזיר את השליטה במציאות ומראה שכל המצב הקשה הזה כרגע הינו זמני. מתישהו זה הולך להיגמר ואז יהיה יותר קל. באמצעות תקשורת מקרבת כזו אנחנו והילדים שלנו נרגיש הרבה יותר קרובים אחד לשני. החוויות האלו יוצרות בינינו תחושת אחווה ושייכות אחד לשני.
מצד אחד יש את החוויה הפנימית שלנו ומצד שני יש את החוויה הכוללנית שלנו כחברה. כמובן שאחד משפיע על השני. אין לנו הרבה שליטה על המצב במדינה אבל כן יש לנו שליטה על החוויה הפנימית שלנו. כיצד אנחנו מתייחסים לכל מה שקורה? כיצד אנחנו נרגעים מהמתח? האם אנחנו מתרגלים תקשורת מקרבת? האם התקשורת שלנו עם הילדים מקרבת בינינו? אנחנו חייבים להירגע מדיי פעם מהמתח על מנת לתפקד… ושוב, לא לשכוח שיש לנו כוונה טובה.
ההתמודדות עם פחדים בזמן אזעקות בהחלט יכולה להשתפר עם הזמן. אין לנו שליטה על מתי יש אזעקות, מתי צריך להיכנס לממ"ד או למקלט אבל כן יש לנו שליטה על התגובות שלנו למצב הזה. כדאי לשמור עד כמה שניתן על אווירה רגועה ונינוחה. אנחנו האחראים הבלעדיים על התגובות שלנו. כמובן שהילדים שלנו מושפעים מהתגובות ומההתנהגות שלנו. האם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילכו לישון עם חרדות? האם אנחנו רוצים שהם יהיו לחוצים מהמצב הביטחוני עד כדי כך שלא יוכלו להיות רגועים? הרי להם בטח שאין שליטה על כמה אזעקות שומעים ואיפה נופלים טילים. באמצעות תקשורת מקרבת ניתן להקנות הרגשה נינוחה בתוך המסגרת המשפחתית.
פחדים אצל ילדים
כאשר אנחנו חווים סיטואציה מפחידה, כדאי לנו להיות מכווננים לכוונה שלנו. מה אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו מהסיטואציה הזו? כל תרחיש כזה הינו הזדמנות ללמד את הילדים שלנו מה זה חוסן נפשי. פחדים אצל ילדים יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מדיני צורות. למרות הסיטואציה הקשה, ישנם כל מיני דרכים אפשריות להתגבר על הפחד. אחד הדברים הכי חשובים: תקשורת. ככל שתעזרו לילדים יותר לתקשר את מה שהם מרגישים, כך הם יחושו פחות פחד. ככל שיש יותר וודאות, יש פחות פחד.
כאשר הילד מדבר על מה שהוא מרגיש ומה שהוא חושב, קודם כל הוא רואה שהוא לא לבד. יש כאן מבוגר שמקשיב לו ומבין אותו. איזה תחושות כל אחד מרגיש בתוך הגוף שלו בשיא הפחד? איך פחדים אצל ילדים באים לידי ביטוי? לפעמים ההתנהגות הופכת לפחות מותאמת, כלומר לא תואמת את הסיטואציה אבל כדאי לזכור שהתגובות הלא נורמליות הללו הן כן לגיטימיות לנוכח המציאות שאנחנו חיים בה.
להתגבר על פחדים
בשלב הבא, כדאי לדבר על המציאות החדשה שתהיה לאחר שהעניינים ירגעו. זה נותן תקווה שזה רק עניין של זמן לפני שאפשר יהיה לחזור לשיגרה רגועה. ככה בדיוק משדרים אופטימיות ומאפשרים אווירה טובה. הדיאלוג האופטימי הזה עם בני הבית עוזר להתגבר על פחדים ומעיד על כך שהקושי הנוכחי לא ימשך לעד. התובנות החיוביות הללו מאוד חשובות להקניית חוסן נפשי לילדים שלכם. בהזדמנות הזו הם לומדים להתגבר על קושי. למרות שיש קושי מאוד גדול, ניתן עדיין להתרכז גם בדברים אחרים שלא קשורים לקושי הזה.
גם כאשר יש פחדים אצל ילדים, לכל אחד ישנה חוויה פנימית שמתרחשת בעולם הפנימי שלו. השאלה איזה פירוש נותנים לחוויה הזו? אפשר לפרש אותה בצורה קשה ושלילית וחסרת תקווה. אך אפשר גם לפרש אותה בצורה חיובית ובונה. ברגעים כאלה נחקקים במוח מחשבות ורגשות שמאוחר יותר יהפכו לזכרונות. כיצד אתם רוצה לזכור בעתיד את ההווה? כיצה אתם רוצה שהילדים שלכם יזכרות את כל מה שהם חווים כרגע?
אם הילדים חווים רגרסיה בהתנהגות שלהם, זה טבעי לגמרי במציאות של היום. ההתנהגות היא בסך הכל דרך לבטא את מה שקורה בפנים. הבסיס לכל תקשורת טובה הינו קודם כל "אני מרגיש בטוח לבטא את עצמי בכל סיטואציה מתסכלת ולא מתסכלת". לכן בכל סיטואציה נרצה שהילד שלנו לא יפחד וירגיש שהוא בטוח ואנחנו לא נבהלים מהפחד שלו אלא נמצאים איתו ומכילים אותו. החוויה הזו מפתחת קשרים חדשים במוח וזו הזדמנות ללמידה ולתרגול של המוח של הילד. במיוחד באיזור הקדמי במוח שמתפתח עד שנות ה-20 לחייו. כך אנחנו יכולים ללמד את הילד שאנחנו שם בשבילו, לא משנה מה הוא מרגיש.
זקוקים להכוונה נוספת? מרגישים חוסר שליטה ותסכול?
צרו קשר ונוכל לקיים מפגש בזום או בקליניקה שלי שנמצאת בקרית חיים שבצפון.