בריחת צואה אצל ילדים
אנקופרזיס (או הצטאות) היא הפרעה שבה ילד מעל גיל 4 עושה את צרכיו (בעיקר צואה) ככל הנראה ללא שליטה, בתדירות גבוהה ולא בשירותים. בריחת צואה אצל ילדים גורמת לרוב לבגדים להתלכלך. כשהבגד מתלכלך, הילד עשוי לפתח רגשות אשמה שהוא לא מספיק בוגר, או לא מספיק חזק כדי לעשות את צרכיו בשירותים "כמו כולם". אנקופרזיס עשוי להתרחש במהלך היום או הלילה.
כתוצאה מהבושה שבבריחת צואה אצל ילדים, חלק מהילדים עם אנקופרזיס מפתחים פחד או חרדה מהקקי ואז מנסים להימנע ממנו. ההתנהגות הזו עלולה לגרום לעצירות. כשיש עצירות, הילד יחכה הרבה זמן עד שבסוף לא תהיה לו ברירה והוא יצטרך כן ללכת לשירותים ולהתפנות. אבל, בדרך כלל כשמתאפקים הרבה זמן והצואה לא יוצאת, כשמגיע מצב שהיא כן יוצאת, זה כרוך בכאב בפי הטבעת. זו עלולה להיות עוד סיבה לזה שהילד ימנע מללכת לשירותים, פשוט כדי להימנע מלהרגיש כאב.
אנקופרזה מכוונת: לפעמים, ילדים עשויים ללכלך את עצמם בכוונה. סימן אחד הוא כאשר צואה של ילד מתגלה במקום בולט, שנועדה להיות מוצגת. זו אנקופרזה מכוונת.
אנקופרזיס טיפול
ראשית, יש לבדוק עם רופא ילדים או רופא משפחה אם הכל תקין מבחינה פיזיולוגית. לרוב הרופא יתן הפנייה לבדיקות דם. במקרים חמורים של אנקופרזיס, הרופא אף עשוי להמליץ על טיפול בעזרת חומר משלשל כדי לעזור לילד להוציא את הצואה החוצה מהגוף. חלק מהחומרים המשלשלים אף מרככים את הצואה כדי שהילד לא יחוש כאב כשהיא יוצאת.
בנוסף לטיפול תרופתי לאנקופרזיס, כדאי להקנות לילד הרגלים נכונים בכל הקשור לכניסה לשירותים. ראשית, יש לוודא כי השירותים מותאמים לילד ואין בהם משהו שעלול להרתיע אותו, כמו שטיח עם ציורים של כרישים (במידה והילד פוחד מכרישים). בנוסף, כדאי לוודא שיש בשירותים תאורה מתאימה ופרטיות. ישנם ילדים שפוחדים להתפנות אם הם חושבים ש"מציצים" להם. כדאי לוודא שהדרך לשירותים פנויה ומוארת כדי שהילד לא ירתע מלהגיע לשם בלילה.
ככל שהילד יותר יבין מה קורה לו בגוף מבחינה פיזיולוגית, ככה הוא פחות ירגיש חוסר שליטה. כדאי ללמד אותו מה התפקיד של השתן והצואה ואיך הם נוצרים בגוף. ההסבר המדעי הוא פחות חשוב, מה שחשוב זה ההסבר הסובייקטיבי שהילד נותן לעצמו. בדרך כלל אמורים לשבת על האסלה במשך 10-15 דקות באותה שעה בכל יום (בדרך כלל אחרי האוכל), כדי להרגיל את הצואה לצאת בצורה קבועה שלא כואבת. כשזה לא מצליח, אפשר להסביר לילד שבסך הכל יש תקלה קטנה במערכות האלה בגוף ואפשר למצוא לזה פתרון. ההסבר הפשוט הזה "תוחם" את הבעיה למשהו מודע והופך אותה לפתירה.
אנקופרזה יכולה לגבות מחיר כבד מבריאותו הנפשית של הילד. ילדים עם אנקופרסיס חשים לעתים קרובות בושה ועשויים להתרגל להימנע ממצבים שבהם הם עלולים להרגיש מבוכה או בושה. לא כדאי להניח שהאנקופרזיס פשוט יעבור מעצמו. כדאי לפנות לעזרה. תמיכה בהערכה העצמית של הילד היא חיונית.
בלי קשר לסיבה שבגללה הילד סובל מאנקופרזיס, חשוב להתייחס לעובדה שההתנהלות שלו הופכת להרגל. הילד מתרגל לחיות עם הבושה ועם חוסר השליטה בגוף שלו לאורך זמן והוא יוצר לעצמו דפוס מחשבה שהוא "שונה" מילדים אחרים. בשלב הראשון חשוב להסביר לילד שאת ההרגל הזה ניתן לשנות. כך מחזירים לילד את האחריות.
צרו קשר לקבלת פרטים נוספים לגבי טיפול רגשי והעצמה כדי שהילד שלכם ואתם לא תישארו עם התסכול.
יש מה לעשות, אפשר לעזור לילד להבין את המציאות שלו בצורה אחרת. אפשר לעזור לו לקבל שליטה על השיגרה שלו ועל המחשבות שלו כדי שימצא את השלווה בתוכו. טיפול רגשי נועד לעזור לילדים להתגבר על בעיות רגשיות שעלולות לגרום או להחמיר את הסימפטומים של אנקופרזיס. יצירת קשר עם ליאורה
שיגרה עם אנקופרזיס
כחלק מהשיגרה של ילדים עם אנקופרזיס או הרטבה, הם עלולים לפתח הערכה עצמית נמוכה, לחוש חרדה או עצב ולהיאבק בבעיות התנהגות. רוב מהילדים עם אנקופרזיס לא רוצים להעיק על ההורים, לא רוצים לגרום להם לכעס או לאכזבה. במקרים שבהם התקשורת בין ההורים והילד היא לא תקשורת פתוחה ומכילה, הילד עלול להרגיש בדידות ומבוכה אפילו מההורים עצמם, לא רק מילדים אחרים.
כחלק מהשיגרה בבית עם אנקופרזיס, כדאי שההורים ידברו עם הילד ויסבירו לו שהוא לא מתמודד לבד, הם איתו במצב הזה והם אוהבים אותו בדיוק איך שהוא. הם יודעים שהוא זקוק לעזרה ולא תמיד להורים יש את היכולת לתת את העזרה הנחוצה. לכן אפשר לפנות לבעל מקצוע. חשוב גם לתת לגיטימציה לתחושות השליליות של הילד, הן מובנות וכמובן בהמשך ניתנות לשינוי. במקום להדחיק את הרגשות הלא נעימים מכל החווייה הזו, כדאי לתת להם מקום ולא להתעלם מהם ומהילד.
