שיפור ביטחון עצמי אצל ילדים ונוער

איך עוזרים לילד להאמין בעצמו?

ביטחון עצמי לא נבנה ממחמאות. ילד שמקבל "אתה הכי טוב" על כל דבר לומד מהר שהמשפט הזה לא אומר כלום. מה שכן עובד זה תיאור מדויק של מה שהוא עשה: "ראיתי שניסית שוב אחרי שזה לא הצליח בפעם הראשונה". כך הילד לומד לזהות בעצמו את מה שהוא מביא איתו, במקום לחכות שמישהו אחר יאשר אותו.

הדבר השני הוא לתת לו מקום לטעות. ילד שמוגן מכל כישלון לא מקבל הזדמנות לגלות שהוא יודע להתמודד. כשהורה עוצר רגע לפני שהוא פותר את הבעיה במקום הילד, הוא אומר לו בלי מילים: אני מאמין שאתה יכול.

כשהילד אומר "אני לא יכול"

"אני לא יכול" הוא כמעט תמיד לא משפט על יכולת. בדרך כלל הוא אומר "אני מפחד להיכשל", "אני לא רוצה שיראו אותי מתקשה", או "זה גדול עליי ואני לא יודע מאיפה להתחיל". לכן ויכוח על העובדות - "בטח שאתה יכול!" - לא מזיז כלום. הילד לא דיבר על עובדות.

מה שכן עוזר זה להקטין את המשימה עד לגודל שאפשר להתחיל בו, ולתת לילד לחוות את הצעד הראשון בכוחות עצמו. אחרי הצלחה קטנה אחת המשפט משתנה מעצמו. זה גם הרגע לשאול בעדינות מה הוא חושב שיקרה אם ינסה - שם בדרך כלל מסתתרת האמונה המגבילה שאפשר לעבוד עליה.

איך נבנה תחושת מסוגלות?

תחושת מסוגלות היא האמונה "אני יכול להתמודד עם זה". היא לא נבנית משיחה אחת אלא מהצטברות של חוויות, ולכן היא גם לא נעלמת אחרי כישלון בודד. ארבעה דברים מזיזים אותה יותר מכל: הצלחות קטנות ואמיתיות, לראות ילד אחר בגילו מתמודד ומצליח, מבוגר משמעותי שמשקף לילד מה הוא כבר יודע לעשות, ויכולת להירגע מספיק כדי בכלל לנסות.

בפועל זה אומר להתחיל ממשימות שהילד כמעט בטוח יצליח בהן, ולהעלות את הרמה בהדרגה. חשוב גם לתת לו לשמוע מה קרה: לא "כל הכבוד", אלא "התחלת לבד, נתקעת, וניסית דרך אחרת". ילד שיודע לתאר איך הוא הצליח יכול לחזור על זה בפעם הבאה.

ביטחון עצמי וקשרים חברתיים

ביטחון עצמי וחברות הולכים יד ביד, ולפעמים מזינים זה את זה לרעה. ילד שלא בטוח בעצמו נוטה לא להציע רעיונות, לא להתנגד ולא לבקש להצטרף - ואז הוא באמת נשאר בחוץ, מה שמחזק בדיוק את המחשבה שהוא לא מעניין אף אחד.

בגלל זה כמעט תמיד עובדים על שני הצדדים יחד: גם על מה שהילד מספר לעצמו, וגם על הכלים המעשיים - איך נכנסים לשיחה, איך שומרים על חברות ואיך אומרים "לא" בלי לפחד לאבד חבר. אפשר לקרוא עוד על מיומנויות וכישורים חברתיים לילדים ולנוער.

איך טיפול רגשי NLP יכול לעזור?

בגישת NLP אנחנו מחפשים את הדפוס: מה הילד חושב רגע לפני שהוא נסוג, איזו תמונה עולה לו בראש, ומה הוא מרגיש בגוף. ברגע שהדפוס הזה מזוהה, אפשר להחליף אותו - לא בהסבר, אלא בתרגול ובחוויה מתוקנת. עם ילדים זה קורה דרך משחק, ציור, סיפור ודמיון מודרך, כי המוח שלהם קולט לפי אסוציאציות ולא לפי הרצאות.

התהליך קצר וממוקד: בוחרים נושא אחד, מזהים את החסם, בונים חוויית הצלחה ומתרגלים אותה בבית עד שהיא הופכת להרגל. ההורים מקבלים בסוף כל מפגש כלים פשוטים להמשך. קראו עוד על טיפול NLP לילדים.

אם חוסר הביטחון משפיע על הילד בבית, בחברה או במסגרות אחרות, אפשר לקרוא עוד על טיפול רגשי לילדים ונוער בקריות.